הי, איזה כיף שבאתם!
קוראים לי נגה ואני מעצבת פנים.
תנו לי יד ובואו יחד איתי לקחת חלק בתהליך הקסום של עיצוב הבית.
יחד נבין מה חשוב ומה כדאי ואיך הבית שלכם יכול להיות נוח ומעוצב הרבה יותר וכמובן ייחודי לכם.
המומחיות שלי היא עיצוב למשפחות מתוך ההבנה שבית עם ילדים חייב להיות פונקציונאלי ולהכיל פתרונות ייחודיים, כאלה שהם קצת מחוץ למסגרת, כדי שהחיים יהיו גם נוחים וגם מעוצבים.
וזה רק על קצה המזלג, רוצים לקרוא עלי עוד?

הרשמה לתפוצה

לייק קטן ואתם מעודכנים

קסבה מי? איזה קסבה?

לפני שלושה שבועות פגשתי חברה, היא בדיוק חזרה מיום עמוס פגישות בתל אביב ושתתה איתי את הקפה המיליון שלה בערך…
היא אמרה שהיא חייבת לקחת אותי לקסבה! מה? איזה קסבה? מה קסבה? אז היא סיפרה שאחת מהפגישות שלה הייתה בפלורנטין בבית קפה שנקרא "קסבה" ושהוא בול אני ושאין אופציה אחרת, אנחנו הולכות לא. בוקר של שישי, הכי פינוק שיש!
הייתי סופר סקרנית, למה היא אמרה שהמקום הוא "בדיוק אני"? אז פתחנו יומנים (ככה זה… אם לא קובעים מראש זה פשוט לא יוצא…) ופינינו לעצמינו בוקר שישי שלם, ממש עד שעות הצהריים המאוחרות! (אם יש לכם ילדים אתם בטח יודעים שיום שישי בבוקר הוא "פרייסלס" אבל עד אחרי הצהריים, זה כבר ממש יוצא מגדר הרגיל!) אז נסענו לנו לתל אביב, נהנות מהאפשרות לנהל שיחה רציפה בשקט ושלווה…
כמה דקות ברגל, בשכונת פלורנטין ומצאתי את עצמי עומדת מול מפתח, בלי שלט כלשהו מעל (גם לא בשום מקום אחר)… הגענו!
כשנכנסתי הייתי צריכה כמה רגעים טובים בשביל לראות הכל, כל פינה וכל שולחן שונים ומיוחדים ועם זאת הכל מסתדר ביחד כל כך טוב! לכאורה המקום היה אמור להראות כמו "טלאים, טלאים", אוסף של רהיטים וחפצים שלא בהכרח קשורים אחד לשני, אבל מישהו הפליא במחשבה והניח כל דבר במקומו כך שהכל מסתדר יחד!
האווירה שנוצרה כל כך שונה ומיוחדת, לא כל כך דומה למקומות אחרים, היא נותנת הרגשה נעימה, מקום שאפשר בו הכל…

אפשר לשבת בשקט לבד, אפשר ביחד, אפשר רק קפה ואפשר לאכול, אפשר להתפנק ואפשר לבוא עם המחשב ולעבוד, מן הרגשה כזו שאפשר לבחור…. התפריט היה בדיוק כמו המקום עצמו, לא יותר מידי ולא מעט מידי (קשה לי עם תפריטים שעמוסים במליון מנות, מעדיפה טיפה פחות אבל מדוייק!). הזמנו א. בוקר זוגית, אני ביקשתי את ארוחת הבוקר הטבעונית כמובן! המטבלים של  שתינו הגיעו בוורסיה הטבעונית של המקום (התבקשנו לבחור בין האופציה הטבעונית ללא טבעונית). ככל שישבנו ב"קסבה" ראיתי עוד ועוד דברים, כל כך הרבה פרטים קטנים שלאט לאט גיליתי, הייתי יכולה לשבת ולהסתכל עוד שעות! אחרי שנפרדנו לשלום מהצוות האדיב שהיה בבית הקפה יצאנו לסיבוב בפלורנטין, הנה הצצה קטנה:
בדרך הביתה, שאלתי אותה, למה היא אמרה שהמקום הזה הוא בדיוק אני… רציתי לדעת למה היא חושבת ככה, היא ענתה שהמקום כל כך מיוחד, זו לא הנראות, זו האווירה שהוא משרה היא בייתית ורגועה ונינוחה וזה הזכיר לה את הדרך בה אני מעצבת.

פוסטים נוספים שאולי יעניינו אתכם

השארת תגובה

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן